מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 10 · הלכה 1 · Segment 14

השוחט את הפרה וחילקה בר"ה וכו'. הרמב"ם פסק שם בהלכה ה' כסתמא דמתני' וכתב עליו הראב"ד אשתמיטתיה מאי דאמר בירוש' דהאי מתני' ר' יהודה היא וכו' ועיין בכ"מ מה שנדחק בוה וכבר כתבתי בפ"ק דמכות בהלכה ב' ד"ה המלוה את חבירו על מנת שלא לתובעו וכו' דלא אישתמיט מהרמב"ם מידי לא כאן ולא בכל המקומות דהרי פלוגתא היא הכא בענין אוקימתא דמתני' דר' אלעזר היא דבעי לאוקמי המתני' כר' יהודה ור' בא בשם ר' זעירא דחי לה ואוקי מתני' ככ"ע כמבואר היטב בפנים בהלכה דלעיל ומתרץ להקושיא דמקשה הש"ס על שמעתתא דרב מהמתני' לפי האוקימתא דר"א כדקאמר בהלכה דלקמן והבאתי הכל בפנים בהלכה דלעיל ולהראב"ד דרצ' לתפו' לאוקימתא דר"א לעיקר א"כ היה לו להשיגו גם במה שפסק בהל"ט כשמעתתיה דרב התנה עמו שלא יתבענו שביעית משמטת דהא מילתי' דרב לא מיתוקמא אליבא דאוקימתא דר"א כ"א דוקא אליבא דשנויא ואוקימתא דר' בא בשם ר' זעירא ועוד ראיה גדולה ונכונה לפיסקיה דהרמב"ם כסתמא דמתני' מהא דגרסי' בבבלי פ' השואל (דף קמח) גבי פלוגתא דרבה ורב יוסף בהלואת י"ט רב יוסף אומר לא ניתן ליתבע רבה אמר ניתנה ליתבע וכו' מתיב רב אידי בר אבין השוחט את הפרה וחילקה בר"ה וכו ואי אמרת דהאי מתני' לא אתיא אלא כר' יהודה דהקפת חנות מאי מותיב מינה דילמא האי מ"ד לא ס"ל כהאי דר' יודה ור' יהודה ס"ל ניתנה ליתבע אלא ודאי דהש"ס דילן ס"ל כאוקימתא דר' בא דהכא דככ"ע אתיא המתני' והא קשיא להראב"ד: