דתני זה הכלל שהיה ר"ש אומר וכו'. הך תוספתא מייתי לה נמי בבבלי נדרים שם ומשמע מתשובת ר"ש דמה ששנינו השביעית אוסרת כל שהוא במינה היינו לענין חיוב ביעור דוקא אבל לא לענין אכילה שאם נתערבו פירות שביעית בפירות אחרות שתהא קדושת שביעית חלה על אותן פירות אחרות בין במינן בין שלא במינן בנ"ט ומיהו זו סברת ר"ש אבל לא קיי"ל לדינא הכי אלא אף לאכילה אם נתערבו בפירות אחרות במינה בכל שהוא וצריך לאכול כולן בקדושת שביעית ושלא במינן בנ"ט ועיין בס"פ דלקמן ד"ה והשביעית אוסרת בכל שהוא ושם תמצא ביאור דין זה בס"ד:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 6 · הלכה 3 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a702340066f1feaa59156e1f58d3738aea082ec6c4bb6f0e1bf587f6a8c7c765