רבי חייא בר בא שאל וכו'. עיקר הספק שנסתפק לו לר' חייא בר בא משום דהך סיפא דמתני' כמשנה יתירא היא ולפיכך שאל דאם נפרש דהא קמ"ל דסהר קילא מחצר כדפרישית בפנים והלכך קתני סתמא ומוציא וכו' דאף עד שלא פסקו עובדי עבודה מותר או דילמא איפכא דמהו דתימא דמן הסהר לעולם אסור להוציא קמ"ל דאף דין הסהר כמו דין החצר הוא כמבואר בפנים ומיהת שמעינן מהך בעיא דר' חייא בר בא דסיפא דהמתני' אסהר דעלמא קאי ולא כהמפרשים דאסהר דרישא קאי וכמו שביארתי לזה בריש הלכה ועיין לעיל ד"ה ומוציא מן הסהר לתוך שדהו דגם מלישנא דמתני' גופה דייקינן הכי והשתא שמעינן נמי ממילא דברישא לדייר כדי לזבל התירו כדעת הרמב"ם ז"ל ובלבד שלא יהיה הסהר יותר על בית סאתים כדי שיהיה בין הכל בית ד' סאין וכן שלא יהא מדייר כל השדה כמבואר הכל לעיל בס"ד:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 3 · הלכה 3 · Segment 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a702340066f1feaa59156e1f58d3738aea082ec6c4bb6f0e1bf587f6a8c7c765