מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 5 · הלכה 2 · Segment 11

גזרו על הלוף ולא גזרו על הירק. הר"ש ז"ל פי' בזה גזרו על הלוף שלא יעקור אותו בשביעית אלא בשינוי במארופות של עץ לב"ש ובקורדום לב"ה הלכך מוצאי שביעית לא שכיח דאיסורא אבל ירק דלא גזרו לתולשו כי אורחיה שכיח נמי דאיסורא בשמינית וכו' ואחריו נמשך הר"ב בפירוש דברי ר' יהודה דמתני' ומעולם תמהתי על האי פירושא בין שאר פירושיו בסדר הזה ואם דדברי ר' יהודה אינם אליבא דהלכתא מ"מ היה קשה לי מה זה שאמרו גזרו ולא גזרו וכי ירק מותר לתולשו בשביעית הלא בזה לא מצינו מחלוקת כלל דאסור הוא משום ספיחי שביעית ובספיחי כרוב פליגי ביה לקמן בפ"ט ולפי נוסחאות המתחלפות בדברי ר"ש דהתם וכמיזכר לעיל בהלכה ג' ד"ה סבר ר' אימי לפי הגי' שלפנינו ולפי הגי' שהובאה בפרק מקום שנהגו אבל בשאר ירק ליכא מאן דפליג דספיחין אסורין ואם כן לפי פירושו דעל המתני' דלעיל קאי למאי שהתירו לעקור את הלוף בשביעית להנגמר מערב שביעית לכל חד וחד כדאית ליה אבל בירק אפי' ע"י שינוי אסור ואם עקרו דאיסורא הוא מאי האי גזרו וכו' התירו בלוף ולא התירו בירק מיבעי ליה ועוד מי הגיד לנו זה דגם בקרדום לב"ה שינוי הוא שנקרא הלא מפשטיה דמתני' דלעיל משמע דבהכי הוא דפליגי דלב"ש בעי שינוי אף שהתירו לו לעקרו בשביעית מ"מ לא יעשה כדרך שעוקרו בשאר שני שבוע לחפור אחריו בכלי ברזל ולב"ה מותר מכיון דנגמר לפני שביעית התירו לעקרו כדרכו ופשיטא דמוכרח הוא האי פירושא בפלוגתייהו דלעיל למאי שזכרתי שם בפירוש פואה של צלעות ואיך שיהיה האי פירושא דגזרו ולא גזרו קשה הוא מאוד וכן במה שמסיק לפי פירושו בשינויא דבטמון אנן קיימין וכמה פעמים עמדתי על זה ולא יכולתי להבין על בוריו כמו ממש בכל המקומות שבסדר הזה שהוציא לפי' המשנה מהאי תלמודא ולפעמים אינם לפי המסקנא ולפעמים לא שייכים כלל לפי הענין והנה האיר המקום ב"ה את עיני לבאר סדר הזה כסדרו וכתיקונו כמו שתראה בכל מקום שאני מראה באצבע הוכחה וראיה לפירושי ורובא דרובא הוצאתי מדעת הרמב"ם ז"ל לפי מ"ש בחיבורו ומתוך כך נתבארו גם דבריו על נכון מאיזה מקום הן נובעין ובתוכם תראה פירוש האמיתי ב"ה גם בכאן להא דאמרו גזרו ולא גזרו דעל המתני' דהלכה ג' קאי לוף שעברה עליו שביעית ואליבא דר' יהודה ור"א הוא כמבואר הכל בפנים ובענין לוף שעברה עליו שביעית לדינא כבר נתבאר לעיל במקומו דאין חילוק בין לוף לבין שאר ירק בענין זה דהואיל ונכנס לשמינית אזלינן בתר לקיטתו כדין שאר ירק בין לענין שביעית בין לענין מעשרות כמבואר לעיל שם בס"ד: