מוכר לעכו"ם בארץ ואפי' יותר מכאן. לפי הנראה דהש"ס מפרש להא דקתני ואם הביא יותר מכאן מותר דעל היוצר קאי שאם הביא כלים יותר מיכן מותר למכור לעכו"ם ואפי' בארץ והיה נראה שזה מכוון בדברי הרמב"ם שם בהלכה ה' היוצר מוכר חמש כדי שמן וט"ו כדי יין ומותר למכור לעכו"ם יתר מזה ואינו חושש שמא ימכור לישראל ובהכי הוה אזדא לה תמיהת התי"ט שכתב ואני תמה על הרמב"ם שהשמי' לבבא זו בפ"ח מהל"ש אלא דהאמת הוא שהרמב"ם ג"כ היה מפרש כפשטה דעל הרישא קאי שכן דרכו להביא מן ההפקר ואם הביא יותר מכאן מותר ולא השמיט לבבא זו שכבר כתבה לעיל בפ"ד בהלכה כ"ד מצות עשה להשמיט כל מה שתוציא הארץ בשביעית וכו' אלא יפקיר הכל וכו' ויש לו להביא לתוך ביתו מעט כדרך שמביאין מן ההפקר חמש כדי שמן וט"ו כדי יין ואם הביא יותר מזה מותר ומהאי מתני' הוא שלמד כן ולא היה צריך לחזור ולכתבו כאן:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 5 · הלכה 3 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a702340066f1feaa59156e1f58d3738aea082ec6c4bb6f0e1bf587f6a8c7c765