אוכלין על הטפחין. הר"ש פי' בשם הערוך על מה שהעופות קיננו בטפיחין ואין לשון התוספתא דמייתי הש"ס משמע כן דהא קתני על הטפיחין שבעכו ומ"ש בעכו משאר מקומות ועוד הא עופות בכלל בהמה וחיה בכל מקום ומאי קמ"ל והעיקר כפי' הרמב"ם שהבאתי בפנים וכ"כ בחיבורו פ"ז בהל' ד' לפי שזה לאו דוקא במין טופח הוא אלא בכל יוצא בהן ממיני הקשים שאינן נגמרין אלא בסוף השנה והשתא טובא קמ"ל וזהו נמי שכתב שם בהלכה דלקמן להטעם שאין אוכלין על פירות הסתיו מפני שדומין לפירות של שנה אחרת דאילו מפני שאינם נגמרין אלא בימי הסתיו היה מותר לאכול עליהן אלא מפני שאלו המינין נראין כישנות ומשל שנה דאשתקד ואין אוכלין בפירות שביעית על הפירות של לפני שביעית:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 9 · הלכה 3 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a702340066f1feaa59156e1f58d3738aea082ec6c4bb6f0e1bf587f6a8c7c765