כסא רחמים על מסכת סופרים · פרק 6 · הלכה 4

את זאטוטי בני ישראל כצ"ל: אחד עשר היא פי' באחד עשר פסוקים בתורה בספר אחד היה כתוב באלו הפסוקים הוא ובשני ספרים היה כתוב בכל אחד עשר פסוקים היא וקיימו השנים ובטלו אחד:

תוספות
באחד כתוב אחד עשר הוא. הרב נחלת יעקב הביא מה שפירש הרב יפה מראה פ"ד דתעניות שהוא פסוק אחד וכתב והיותר נראה הוא מה שפירש בס' מכתב מאליהו דהם י"א פסוקים דכתיב הוא וכו' וסייעו מלשון ס' האגודה ע"ש. ואני תמיה על סגנון דבריו דאחר שראה באבות דר' נתן פ' ל"ד הדבר מפורש שהם י"א פסוקים נפרדים ודאי אין מקום לפירוש הרב יפה מראה ז"ל כלל. ואלו הרב יפה מראה היה רואה באבות דר' נתן ודאי הדר מר משמעתיה. ומה הלשון אומרת והיותר נראה. ומ"ש וגירסת ס' האגודה מסכים למ"ש ספר מכתב מאליהו דגריס הכי באחד כתוב הוא ובשנים היא עכ"ל הרב נחלת יעקב. לכאורה אדרבא יש ראיה לפירוש הרב יפה מראה שלא כתב אחד עשר ומה מקום מצא שמסכים לס' מכתב מאליהו. אמנם ראיתי בס' האגודה שכתב באחד הוא בשנים הוא וכו' כדאיתא במסוכת עכ"ל וזה מסכים למ"ש בס' מכתב מאליהו שבמסורת כתוב אחד עשר פסוקים. והרב נחלת יעקב אגב שיטפיה לא העתיק סוף דברי האגודה. והרב עיר בנימין ח"ב השיג על הרב יפה מראה מהמסרה ולא זכר אבות דר' נתן. וגם הרב קרבן העדה שם פ"ד דתעניות פירש י"א פסוקים מכח המסרה ולא זכר אבות דר' נתן ולא השיג על הרב יפה מראה כמנהגו. ועיין ברגל ישרה: