כסא רחמים על מסכת סופרים · פרק 9 · הלכה 1

ב' דבראשית וכו'. המנהג לעשות ב' דבראשית לבד רבתי וכן כתב הרב עיר וקדיש מהר"ם די לונזאנז ז"ל באור תורה וכן הוא בכל ספרי תורה: ופשוטים אותיותיו משאר אותיות כצ"ל וכ"כ הרב נחלת יעקב שמצא בקצת ספרים נסחא זו ופירש דקאי על הבי"ת לבד ע"ש. ואפשר דמ"ש ופשוטים אותיותיו הוא על אותיות בית במילואה ופשוטים אינו ר"ל גדולות:

פשט. אות בית ברכה כמשז"ל שלכך התחילה התורה בבית שהוא לשון ברכה וז"ש בברייתא שלנו שהיא תקום לעולם שהברכה קיום העולם וכן פירש הרב נחלת יעקב ע"ש. א"נ שהיא תקום לעולם ר"ל התורה היא תקום לעולם:

רמז. בית רבת"י גימט' תרי"ג עם הכולל שתורה שבכתב ותורה שבע"פ שהם ב' רמז לב' מבראשית העיקר לקיים תרי"ג מצות. א"נ רבתי שיועיל להכניע פ' ופ' קל"א ת"ף גימטריא תרי"א והתורה שרמוזה בבי"ת תורה שבכתב ובע"פ רבת"י גימט' תרי"א עם הכולל להכניעם בתורה ומצות:

דרש ב בראשית ל לעיני כל ישראל היא לב ראשית הנשאר מבראשית הוא רומז חכמה כמו שאמר שלמה הע"ה שהחכמה בלב. ונעוץ סופה בתחילתה שאחר שיגמור לעיני כל ישראל יתחיל בראשית והוא לב:

סוד. באבא יסד ברתא וזהו בית ראשית כלומר בית ע"ד נות בית ראשית כמ"ש ראשית חכמה אבא יראת ה' הרומז למ'. ובזוהר הקדוש בהקדמה ופ' ויגש שנכנסו האותיות נכנסה תי"ו ואמרה לה' שיברא העולם בה וכן היו נכנסו' האותיות עד שבאה בית ונברא העולם בבית. ואפשר במה שראיתי בלקוטים מהרב המקובל מהר"י אירגאז ז"ל כ"י משם המקובלים כי תשרק"ץ הוא באצילות ואבג"ד הוא בבריאה. ובהכי ניחא שנכנסו האותיות בסדר תשרק"ץ כי הוא באצילות. ויען כי התורה נתנה לנו מבריאה וכמ"ש ר"מ וכתב רבינו האר"י זצ"ל שז"ש ברוך אלהינו שבראנ"ו וכו' ונתן לנו את תורת"ו עכ"ד וזהו שהתחילה התורה בבית שרומז לבריאה שניה לאצילות. ופתח עשרת הדברות אנכי גי' כסא הרומז לבריאה ושם בחי' אבג"ד ולכן פתח אנכי באלף ועמ"ש רבינו האר"י זצ"ל בסוד תקנת שבת תי"ו רשים לע"י וכו' ע"ש:

א"נ אפשר בסגנון אחר בראשית בית ראש בית מ' ראש חכמה דבאבא יסד ברתא. ותרגום ירוש' בראשי' בחוכמא ברא ה' ודבריו פשוטים ע"פ הזהר הקדוש דראשית הוא חכמה וכמש"ה ראשית חכמה כמדובר:

תוספות
ב' דבראשית צריך ד' תגין. וא"ת דהלא התגין הם על אותיות שעטנז ג"ץ ג' תגין על כל אות מהם ועל אותיות בדק חיה תג אחד על כל אות והכא קתני דבאות ב' ד' תגין. וי"ל דחוץ מהתגין שעטנז גץ בדק חיה הכוללים לכל האותיות יש בספרים קדמונים כמה תגין לאיזה אותיות בפרטות וכן נראה קצת מדברי הרמב"ם ז"ל פ"ז דס"ת דיש אותיות שמתייגין על האות ז' תגין. ובפירוש רבינו אפרים ז"ל על התורה מזכיר איזה תגין פרטיים על כמה אותיות. וה"נ ברייתא שלנו קתני ד' תגין על אות ב' מבראשית: