כסא רחמים על מסכת סופרים · פרק 3 · הלכה 11

לא יניח הכותב ידיו בקולמוס על הכתב כצ"ל וכן הוא בספר האגודה. והיה טעמו שעי"כ תתקלקל הכתיבה. ולא יאחזנו בידים ויתירם הכי גריס הרב נחלת יעקב: ולא יאחוז ויצא הכתב מבחוץ פי' שלא יאחוז ס"ת באופן שיצא הכתב מבחוץ אלא כשמגביה יהיה הכתב נגד פניו: ולא יוציאנה מתוכו וכו' ויחלצנה שנוהג כצ"ל פי' שלא יוציא מן התיק דרך בזיון וכן שלא ישמט אדם ס"ת מחיקו ובו' שהוא דרך בזיון:

תוספות
לא יניח הכותב וכו'. מאלו החלוקות דתנן רבנן בבריתא שלנו יש להתלמד לכל אופן שיש צד בזיון בס"ת להזהר שח"ו לא יהיה על ידו שום ביזוי לס"ת והחרד לדבר ה' יזהר מכל צד ביזוי לת"ח ובפרט אם הוא גברא רבא שהוא גדול בצד מה מהס"ת וכמ"ש הראשונים נ"ן:

לא יתננה ע"ג ארכובותיו ושני אציליו עליה הכי גריס בהגהות מיימוניות סוף ה' ס"ת ועיין בתוספו' פ' המפלת:

כדברי רבי נחמיה כתב הרב נחלת יעקב ר"ל כך הם דברי ר' נחמיה עכ"ד וכן פירש"י ז"ל בסוף נזיר אמאי דתנן נזיר היה שמואל כדברי ר' נהוראי כך הם דברי ר' נהוראי ע"ש אמנם יש פי' אחר כששנינו כדברי ר' פ' שלא אמר דבר זה עצמו אמנם יוצא מדבריו שאמר לענין אחר וז"ל הרב הליכות עולם שער ג' פ"א וז"ל כל היכא דקתני כדברי פ' אומר הכריתות שאותו התנא לא אמר דבר זה בפירוש ממש אלא למדוהו מתוך דבריו וכו' ע"ש ומ"ש הר' נחלת יעקב דלשון זה איתיה במדרשות ובירושלמי ע"ש אני בעניי אומר דגם במשנה אתיה וכההיא דסוף נזיר שהבאתי: