קריאה במקור

כסא רחמים על מסכת סופרים · פרק 18 · הלכה 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ביום צום בן י"א שנה עד עצם היום ובן י"ב להשלים כצ"ל כן הגיה הרב נחלת יעקב: לפני כל זקן וזקן לברכו דמלבד מ"ש אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך אמרו רז"ל ברות רבה אלמלא ברכתן של זקנות לרות נתקעקעה ביצת מלכות בית דוד בימי עתליהו אלמא ברכת זקנים מהניא טפי: ולא היו מניחין בניהם הקטנים אלא היו מוליכים אותם כצ"ל:
2
תוספות
וכן היה מנהג טוב בירושלם להתענות בניהם וכו'. ואם תאמר הלא חיובא לחנך הקטנים והוא מדינא בכל מקום ולא לבד ממנהגא שנהגו בירוש'. ואפשר דהא דקתני מנהג טוב בירושלם אסיפא קאי דבירושלי' נהגו להוליך תנוקות המתענים אצל הזקנים לברכם: ללמד שהן נאים וכו'. אפשר דנקט ללמד לרמוז דלמדנו דין מכאן דמי שהוא גדול הדור דינו כרבו מובהק כמ"ש הרב תרומת הדשן סי' חלק ולכן הולך אצל הגדול ממנו ומשתחוה לפניו ושואל שיתפלל בעדו וכו' וכל זה שמחשיב להגדול כרבו מובהק אפי' שלא למד ממנו כלל ובצד מה יש ללמוד דין. אמנם להכנע כל כך הוא שהן נאים ומעשיהן נאים:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Kisse Rahamim, Livorno, 1803
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156831/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: eaae0adc3b271cd00af8f142a4af911fbd25e57657681b7bb1e3accc40bb6031