כסא רחמים על מסכת סופרים · פרק 3 · הלכה 16

אין אוכלין אוכלין באוכלין אא"כ היו אוכלין בבת אחד פי' שדרך בני אדם לאוכלן ביחד כמו שפירש הרא"ש ז"ל והבאתיו לעיל בהלכה ט"ו: וספר שאין עליו מפה וכו' לפי שבהלכה י"ד קתני שלא יהפכנה ומיירי כשיש לו מפה אבל אם אין לו מפה מוטב שיהפכנה ומיירי כשיש לו מפה אבל אם אין לו מפה מוטב שיהפכנה ולא תתקלקל: ערום בלא אותה מצוה פירשו התוס' שאם קרא ס"ת ואוחזו ערום אין לו שכר מאותה קריאה:

תוספות
אין אוכלין וכו'. ראיתי להרב מעדני מלך פ' שלשה שאכלו סי' ל"ב שכתב וז"ל פי' שראוין לאכול אלו עם אלו תמיהא לי דא"כ למאי קתני תו בסוף הפרק אין אוכלין אוכלים באוכלים אא"כ היו אוכלים בבת אחת הא היינו הך דהכא ותרתי למה לי והב"י כתב ללשון זה שהבאתי בשם הגהות מיימוניות שכתבו כן בשם מסכת סופרים וכתב ב"י דהרי מפורש כפי' הרא"ש משמע דאין שתי הגירסאות ביחד במסכת סופרים אלא או הא או הא אלא שנלמד מגירסא זו המפורשת לגירסא זו הסתומה אבל במסכת סופרים שלפנינו גרסינן לתרווייהו ואם פירוש שתיהן שוות קשה תרתי למה לי עכ"ל. ותימה על הרב ז"ל דכמה בריתות דמסכת סוריס שנויות פעמים שלש והרי הלכה ט"ו דבסמוך דרישא דברייתא אם סיים כל הספר ונשאר דף וכו' נשנית פ' ראשון הלכה י"א ופ"ב הלכה ה'. וסיפא כל שיש לו עוקץ או יד נשנית בסמוך בהלכה י"ד. ומה שמרן בי' כתב דהגמיי' בשם מ"ס. אמנם מ"ס הוחזקה בטעיות ולכן כי משכח מרן לאחד מהראשונים דמייתי להלכה ממ"ס כתבה בשמו דנודע דהראשונים הי"ל נסחי דווקני ומייתי ראיה זו לסברת הרא"ש דשני הבריתות רוח אחד להם ושניהם ענין אחד ועמ"ש בעניותנו בסמוך ודוק היטב: