ר"א בעי מתניתין דלא כב"ש כו' אמר ר"י אין לית היא כשמאי אפילו כהלל לית היא ולא מודה הילל כו' שטף של גשמים עובר בו שהוא טהור. שמאי אומר הדא אשה ע"י שרגילה במ"ר עשו אותה כמבוי שהוא מתכבד ושטף של גשמים פי' דמביא טעם דע"כ מודה הילל במבוי ששטף של גשמים כו' שהוא טהור דהא זה גופא הפלוגתא דשמאי והלל דשמאי ס"ל דמדמינן האשה למבוי ששטף של גשמים כו' שהוא טהור וב"ה ס"ל דלא מדמינן האשה למבוי ששטף ש"ג אבל עכ"פ במבוי ששטף ש"ג עוברת בו לית פלוגתא כלל דהא מילתא דפשיטא הוא עד שב"ש ילפינן אשה מזה א"כ קשיא גם להלל המתניתין דתני סתם שנמצא במבוי הא הו"ל לחלק בין מבוי למבוי:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נדה · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6fb9d27cdf3a2baff21506bdc099929c081eefd91ba30285f5b704c6ab09b55c