קריאה במקור

פני משה על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 12

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

ואיד יעלה וגו'. דריש איד לשון שבר כלומר אם ישברו לבבם ויהיו נכנעים מלמטן וכו':

ובסופה. ובסוף התענית בא הארבה על הארץ ונכנס ודרש לפניהם פסוקי מיכה שהי' מוכיחן לישראל על הרע כפים להיטיב וכו':

שלם לי. טובה להטות המשפט על צידי ואשלם לך בפעם אחרת כשיבא דינך לפני:

ויעבתוה עבדוה עבייא. להחטא כמעשה קליעות עבית:

ומאן פסק לה. ומי יפסוק את קליעה עבה זו:

טובם כחדק. הטוב שבהם הוא כאילין חידקייא הסדקים של החטא והישר שבהם הוא כאלו הטובים והקוצים:

יום מצפיך וגו'. כך אנו יום שצפינו וכו' ומתוך כך נתרבתה הבכיה בהם ובכו וחזרו ובכו ונחת מיטרא:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 3c7c338a2dbb5f1d19046f4015095eaf1a7edcbd23e31354a8060df9865d14fe