אמר רבי ירמיה הרי אמרו הבא ראשו ורובו במים שאובין וטהור שנפלו על ראשו ורובו ג' לוגין מים שאובין. כבר פי' במס' שבת פ"א שמטמא גזרו אף ביאה וכ"ש נפילה שעיקר גזירה ראשונה לא היתה אלא משום נפילה כדאיתא התם שהיו מעבירין עליהן ג' לוגין מים שאובין והיו אומרים לא אלו מטהרים אלא אלו ואלו מטהרים ולפיכך גזרו נפילה בטמא וגזרו ביאה משום דלתא דידה דאי לאו ביאה לא קיימא נפילה וגזרו אטו לתא דטמא שנפל נפילה בטהור דאי לאו טהור לא קיימא בטהור בנאו ביאה אכתי לית לן בה שעיקר גזירה בנפילה דטמא הית' ואין חוששין לשמא תעקר ביא' דטמא משום טהור ונפילה דטמא משום ביאה דטמא שכ"כ אין לחוש ועוד שאין רוב הצבור יכולין לעמו' בביאה דטהור שא"כ אין לך אדם רוחץ באמבטי.
ור"ח ז"ל כתב והא דבעא ר' ירמיה טהור שנפלו על ראשו ורובו ג' לוגין מים שאובין טמא חציו בביאה וחציו בנפילה מאי תיקו. ואין זה נכון שהרי בטהור לא גזרו ביאה ואפילו כולו בביאה טהור כ"ש חציו אלא בטמא היא ומשום דביאה ונפילה גזרו בו וכולו בביא' וכולו בנפילה טמא אבל בחצאין קא מיבעי' לן כדרך כל הסוגיא.
ור"ח ז"ל כתב והא דבעא ר' ירמיה טהור שנפלו על ראשו ורובו ג' לוגין מים שאובין טמא חציו בביאה וחציו בנפילה מאי תיקו. ואין זה נכון שהרי בטהור לא גזרו ביאה ואפילו כולו בביאה טהור כ"ש חציו אלא בטמא היא ומשום דביאה ונפילה גזרו בו וכולו בביא' וכולו בנפילה טמא אבל בחצאין קא מיבעי' לן כדרך כל הסוגיא.