תד"ה כשאין. דפטור ממלקות דמתעסק הוא וחייב חטאת הואיל ונהנה. כ"נ דצ"ל:
קריאה במקור
רש"ש על כריתות · דף 11b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בא"ד וקשה שהרי בשפחה נמי חייב קרבן (כצ"ל) כו' בכה"ג שוו תרווייהו. לכאורה יל"פ כוונת רש"י דכמו דבכל עריות פטורין ממלקות כמו כן בש"ח וממילא כיון דהיא איננה במלקות הוא פטור מקרבן כדלעיל:
במשנה שנים אומרים אכל והוא אומר לא אכלתי כו'. פי' הרע"ב (והוא מהרמב"ם) טעם דפטור (אליבא דחכמים) דכתיב או הודע כו'. ותמיהני דהא מוקי להאי קרא בגמרא באחד דא"ל אכלת חלב והוא אמר איני יודע (עי' בתוס'). וגם הגמרא לא מיבעי' אלא אם טעמייהו משום דאדם נאמן ע"ע כו'. אבל לא מטעם הקרא:
גמרא הא קמ"ל דבר זה מחלוקת ר"מ ורבנן. עת"י. ומדבריהם למדתי כוונה חדשה בהא דאמרי' בעלמא סתם ואח"כ מחלוקת א"ה כסתם דר"ל דהלכה דוקא כאידך דפליג אסתמא. וזה בא לארויי במאי דשנה אח"כ מחלוקת לומר דהאי דסתם ברישא אינה להלכה. ואם לא סתם תחלה הי' אפשר להכריע הלכה כאידך דסתמא כוותי':
שם דקי"ל דאפי' בחד כו'. פי' דאפילו בחד שייך לישנא דאמרו לכן לפי הכרח הענין נוכל לפרשו דלא כוון רק על אחד כמו שם. וכן הכא מדלא תני אמרו לו שנים כמו בסיפא משמע אפי' חד:
תד"ה ואשה. ואע"ג דשתק אלמא כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 233015fa66711ac3c1630a4b3bbb881aeb53abc6a40b10ec4e716bfc79a5ce56