בעי מיניה ר׳ אבא מרב הונא הריני נזיר לכשיהא לי בן והפריש קרבן והפילה אשתו וחזרה וילדה מהו כו׳ עד אליבא דר׳ יהודא קא מבעיא ליה דאמר ספק נזירות להקל מי קדוש או לא פירש הוא שואל אם הוא מאז משעה שהפרישו או אם צריך להפריש עכשיו פעם אחרת מי אמרי׳ כיון דהפילה איגלאי מילתא למפרע דבטלה קדושתו הראשונה וצריך עכשיו להקדישו או דילמא אע״ג דהפילה יש לומר צריך עוד לשומרו לכשתתעבר ותלד פעם שנית דהא תנן חזרה וילדה ה״ז נזיר דלא בטל נדרו בעבור שהפילה א״ל מאי נפקא לן מינה פירש כיון שהקרבן קיים עכשיו כשחזרה וילדה יקדישנו ויקריבנו ומאי נ״מ אם קדיש מאז ואם לאו ומהדר לגוזזו ולעבוד בו או אמרת דבטלה קדושה הראשונה משעה שהפילה וצריך עוד להקדישו א״כ יכול להוציאו לחולין ולגוז בו ולעבוד בו עד שתלד ואח״כ יקדישנו ויקריבנו ואי אמרת דלא בטלה אסור לגוז בו ולעבוד בו:
קריאה במקור
תוספות רי"ד על נזיר · דף 13a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tosafot Rid, Lemberg, 1861
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3e129bfe0e841c66d05f177c2a631a9847701b1daacfc49ff03b3118e62304a0