פסקי הרא"ש על עירובין · פרק 6 · הלכה 23

דאמר רבה אמרו לו שנים צא וערב עלינו לאחד עירב לו מבעוד יום ולאחד עירב לו משחשכה. זה שעירב עליו מבעוד יום נאכל עירובו בין השמשות. וזה שעירב עליו בין השמשות נאכל עירובו משתחשך. שניהם קנו עירוב. אמר ליה הכי השתא התם בין השמשות ספיקא ולא מינכרא מילתא. אבל הכא אי לגבי האי בית לגבי האי נמי בית ואי לגבי האי בית שער לגבי האי נמי בית שער. בפ' במה מדליקין (שבת דף לד.) פי' רש"י ובעירובי תחומין איירי רבה וכן נמי פירש כאן דקנו שביתה. ובתחומין איירי דבפ' במה מדליקין פריך למתני' רישא אסיפא דברישא משמע דספק חשיכה מערבין ומשני כאן בעירובי חצירות וכאן בעירובי תחומין וכדרבה וכו' פירש רש"י דבחצירות אסרינן ספיקא ובתחומין שרינן ואם כן מילתא דרבה איירי בתחומין ולשון צא וערב משמע כפירושו. וקשה לפירושו דא"כ מאי פריך ממילתיה דרבה דאיירי בתחומין אההיא דלעיל דאיירי בחצירות ועוד דלעיל פרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מו:) גבי הלכה כדברי המיקל בעירוב משמע איפכא דבתחומין מחמרינן טפי מבחצרות. וכן בפ' בכל מערבין (עירובין דף לא:) דתנן השולח עירובו ביד חש"ו אינו עירוב ופריך הא אמר רב חסדא קטן גובה את העירוב ומשני כאן בעירובי תחומין כאן בעירובי חצירות והתם על כרחך מתניתין איירי בתחומין דהא כולה פירקא איירי בתחומין ולשון השולח משמע נמי הכי. ומילתא דרב חסדא איירי בחצירות מדקאמר לשון גובה דמשמע דגובה מכל בני החצר והמבוי. על כן נראה כפי' ר"ח ז"ל שפי' דמילתא דרבה איירי בחצירות וצא דקאמר צא וגבה העירוב כמו צא ושכור לנו פועלים ב"מ דף פג.: