תד"ה נעביד והשתא מדמה כו' וקשה לר"ת דמחלק ביניהם. ולעד"נ דלק"מ דטעמא דר"ת הוא משום דאדם א"ל מזלא כמבואר בדבריהם (חולין מב ב) והכא כבר אסתליק מזליה דעומד ליהרג מ"מ דאם לא מת מאותה דחיפה עד הב' נוטל את האבן כו' ואם כו' רגימתו בכל ישראל כדאיתא שם ועוד דהכא אדרבה מזליה הוא אם ימות מיד ונכון בעזה"י:
קריאה במקור
רש"ש על בבא קמא · דף 51a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a01084c0d30e326102095ac81721e8069d8351c178874ef2597361f0ce753958