תד"ה שור. עי' רש"א דפסיקא ליה דבמועד לשבתות לכ"ע בסתמא הוה מועד לחול וזהו ע"פ מש"כ הנ"י דלכ"ע הך בבא תנינן ואינו כלומר שידוע לנו כו' ע"ש והן לפי מש"כ לעיל דגם לר"פ תנן בכולהו וא"מ רק שמפרשו דלא חזינן כו' א"כ גם וא"מ לחול יפרש הכי דלא חזינן ושאלתם כפשטא אם יש לחלק בין שבת לחול ולא הוה מועד מסתמא לחול או לא והוה מועד לכה"י ולא נצטרך ג"כ למש"כ שם ולא לפי' הנ"י אלא אפי' להנ"י (וכדמשמע מדיוקא דר"א) היינו למאי דס"ד דהשואלים דאולי אין חילוק בין שבת לחול אבל לפי מה שהשיב להם דיש חילוק י"ל דדמיין למינים חלוקים דמסתמא ג"כ א"מ וכ"נ להדיא ברמב"ם פ"ו הל"ח וכמ"ק בנ"י עצמו בד"ה נעשה מועד לסירוגין לשוורים שכ' לשוורים דוקא כו' דכיון כו' ה"ל כמועד לשבתות דא"מ לימה"ח אלא דדבריו קשים קצת דתלי תניא בדל"ת:
קריאה במקור
רש"ש על בבא קמא · דף 37b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במשנה שור של ישראל שנגח שור של הקדש ושל הקדש שנגח שור של הדיוט פטור כו'. לכאורה יפלא דפתח בשל ישראל וסיים בשל הדיוט ונ"ל דבדיוק תני ולאשמעינן דשור של מצרי שנגח שור של הקדש דחייב עי' בגמרא אח"ז ראיתי בהגהת הב"ח שמגיה ברישא נמי של הדיוט ול"נ כמש"כ ובמשניות וכן בסדר המשנה דירושלמי וברי"ף הגירסא בסיפא ג"כ של ישראל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a01084c0d30e326102095ac81721e8069d8351c178874ef2597361f0ce753958