רש"י ד"ה משא"כ באש ואם כפות כו' חייב מיתה כו'. וקשה למ"ד אשו משום ממונו דא"ח מיתה (כדלקמן כב ב) ובפירושו שם מא"ל ולפי' התוס' בד"ה משא"כ בבור ניחא:
קריאה במקור
רש"ש על בבא קמא · דף 10a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה שייר (בסופו). עי' (לקמן כו) ברש"י ד"ה שכן ישנו בבור:
תד"ה שהשור ה"נ שער שור פסולי המוקדשין מותר כדאמרי' בבכורות פ"ג. תימה דאדרבה שם משמע להדיא דשער המחובר בו כשמת לכ"ע אסור (ע"ש כו) "ואלא במת כו' ואי עקביא איפכא מבעיא ליה נראה עם הגיזה אסור דמיתה קאסרה ליה" גם מש"כ ששער המת מותר מספ"ק דערכין ע"ש דאליבא דרב משמע דאסור וע"ש בתוי"ט דלדעת הרשב"א והטור לכ"ע אסור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a01084c0d30e326102095ac81721e8069d8351c178874ef2597361f0ce753958