גמרא וחכ"א בראשו וחמישיתו כו'. לכאורה ה"נ להגיה וחמישיתיו כי כן כתיב בויקרא אבל רש"י העתיק קרא דוהשיב את אשמו הכתוב בפ' נשא והתם כתיב וחמישיתו. אולם מש"כ עוד ובקרא אחרינא כתיב התם ואת אשמו כו' הוא בויקרא עירב הפסוקים לאין צורך ותמוה ולקמן דפריך מ"ש כו' אשם נמי כו' ואת אשמו כו' מוכח דכולה יליף מקרא דויקרא ולכן צריך להגיה וחמישיתיו:
קריאה במקור
רש"ש על בבא קמא · דף 65b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם ואלא מאי שינוי ל"ק כו' לשלם כי השתא. כצ"ל:
שם חטין ועשאן סולת כו'. בתמורה הגירסא בכולן ועשאתן והיא נכונה:
תד"ה הן דר"ח קאמר כו'. דדריש והשיב את הגזילה מ"מ. כצ"ל כדמוכח (לקמן סז):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a01084c0d30e326102095ac81721e8069d8351c178874ef2597361f0ce753958