גמרא אלא ריבה ומיעט כו' א"ה כ"ה פרטי ל"ל חד למעוטי קרקע כו'. ונראה דהשתא לפי המסקנא אין לנו למעוטי דבר שאינו מסויים בגנב עצמו ועי' לעיל (סג סע"א) בתוס' אבל לתנא דחד בגנב וחד בטוען טע"ג אפי' גנב עצמו א"ח בדבר שא"מ וכעת לא מצאתי להרמב"ם שהוציא דשא"מ אפי' בטוען טע"ג ומדבריו בפ"ב מהל' גניבה ה"ב נראה דפוסק כתנא דחד בגנב כו'. וכ"מ ממה שפסק בפ"ג שם ה"ח כרב דמודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור וזה אתיא כמ"ד חד בגנב כו'. ועי' (לקמן סז ב) בתד"ה אין הגונב וא"כ אף גנב עצמו פטור בדבר שא"מ וצ"ע:
קריאה במקור
רש"ש על בבא קמא · דף 64b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a01084c0d30e326102095ac81721e8069d8351c178874ef2597361f0ce753958