אמר רב הונא ממך אפילו מריש גלותא ואפילו משבור מלכא
קריאה במקור
בבא בתרא · דף 172b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אמר ליה רב חסדא לרבה פוק עיין בה דלאורתא בעי לה רב הונא מינך
נפק דק ואשכח דתניא גט שיש עליו עדים ואין בו זמן אבא שאול אומר אם כתוב בו גרשתיה היום כשר
אלמא היום ההוא יומא דנפיק ביה משמע הכא נמי ממך מההוא גברא דנפיק מתותי ידיה משמע
אמר ליה אביי ודלמא אבא שאול כרבי אליעזר סבירא ליה דאמר עדי מסירה כרתי אבל הכא ליחוש לנפילה
אמר ליה לנפילה לא חיישינן ומנא תימרא דלא חיישינן לנפילה
דתנן שנים שהיו בעיר אחת שם אחד יוסף בן שמעון ושם אחר יוסף בן שמעון אינן יכולין להוציא שטר חוב זה על זה ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב הא הם על אחרים יכולין ואמאי ליחוש לנפילה אלא לאו שמע מינה לנפילה לא חיישינן
ואביי לנפילה דחד לא חיישינן לנפילה דרבים חיישינן
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource Talmud Bavli
- רישיון המהדורה
- CC-BY-SA
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: efa311405538b4993cd84dc91aad0bb3ff792aac3a3b62df117948d8a3ee9dd3