פני משה על תלמוד ירושלמי בבא קמא · פרק 8 · הלכה 1 · Segment 2

גמ' תני. בתוספתא פרק תשיעי:

חמשה. אם יש בהחבלה כל החמשה דברים משלם לו חמשה ארבעה וכו' וקמ"ל דצריכין הב"ד לדון באומד דלא כל החבלות שוין:

והיכי. ומפרש הש"ס להברייתא והיכי דמי הוא:

הכהו על ידו וקטעה. והרי אין סופה לחזור משלם לו כל החמשה דברים:

וצבת. הרי אין כאן נזק וסופה לחזור:

הכהו על ראשו וצבת. דליכא נמי שבת שהרי יכול הוא לעסוק במלאכתו:

נותן לו ג' צער רפוי בשת. כצ"ל:

במקום שאין נראה. דליכא נמי בשת:

בטומוס שבידו באגודה של שטרות שבידו דליכא לא צער ולא רפוי כ"א בשת לבד ובמתכוין לביישו מיירי והרא"ש בשם הערוך פי' בטומוס קלף שעושין מקליפה של עץ ובתוספתא בשילהי פרק הנזכר הכהו אחר ידו בנייר בעורות שאינן עבודין בטומוס של שטרות שבידו נותן לו ד' מאות זוז לא מפני שהיא מכה של צער אלא מפני שהיא מכה של בזיון. וכן בריש כל כתבי נטל טומוס של ברכות ופירש"י קבוצות: