שנגח לשור של עכו"ם. דרעהו כתיב ולא מנכסי הפקר אם נגח שור של הפקר לשורו וקדם אחר וזכה בו פטור:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי בבא קמא · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חוץ מרשות המיוחדת וכו'. ומפרש הש"ס דה"ק חוץ מרשות המיוחדת למזיק שהוא פטור בה אבל נוהגין הן הנזקין ברשות הניזק והמזיק:
ושתק. ותו לא הוי תני ורשות הניזק והמזיק בתשלומין:
הייתי אומר אחד חצר וכו'. כלומר דודאי דיניהן שוה דבין בחצר של שניהן ובין בחצר שאינה של שניהן חייב בה על הנזק דלא ממעט התנא אלא המיוחדת למזיק לחוד משום דא"ל תורך ברשותי מאי בעי:
ולמה תנא. וא"כ למה לי תו למיתני רשות הניזק והמזיק בתשלומין כיון דלא ממעיט ליה חצר שאינה לשניהם:
אלא זה שומר חנם וכו'. הא דקתני רשות הניזק והמזיק בתשלומין בהכי איירי שמסרו לשורו לא' מן אלו הד' שומרים והוזק מן שורו של שומר ולהכי קרי ליה רשות הניזק והמזיק שהרי ברשותו מסרו לו וקבל עליו שמירתו וקמ"ל דמסתמא קבל עליו שמירת נזקיו ושמירת גופו ואם הוזק משורו חייב השומר בתשלומין כל א' מהן לפי דינו:
א"ר יוסי מכיון דתנא וכו'. ר' יוסי פליג על ר' ירמיה וס"ל כהך תנא דלקמיה דחצר שאינה לשניהן פטור ורשות הניזק והמזיק דקתני בדוקא קתני להוציא חצר שאינה לשניהן:
דכתיב מיטב שדהו. הך קרא בתשלומין הוא דכתיב ודריש לה הכי מדלא כתיב מיטב שדה ישלם ש"מ דאשדה דלעיל קאי שדהו של הניזק או אם היא חצר של שותפין שפיר נמי קרינן ביה שדהו שהרי יש לו חלק בה ולהוציא חצר שאינה לשניהן ואם הכניס שם פירותיו פטור בה על השן ורגל דלא קרינן ביה שדהו:
ומ"ד חייבת. דייק ליה מדכתיב ובער בשדה אחר מ"מ כלומר דעכ"פ שדה אחר קרינן ביה דלאו רה"ר היא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3f1f0e8bf2f942872c4da36f05fdf59848cf129b7ece64a8206b1e182401726e