פני משה על תלמוד ירושלמי בבא קמא · פרק 2 · הלכה 3 · Segment 2

גמ' על הראשונה הושבה. במה דברים אמורים דקתני ר' במתני' על הרישא הושיבה וחילק בה דאם אכלה פירות וירקות בר"ה פטור דבעינן ובער בשדה אחר אבל הסיפא שאכלה כסות וכלים אפי' בר"ה חייבת דעבידי אינשי דמנחי כלים בר"ה ועומדין לפוש:

על כולה הושבה. גם אסיפא קאי משום דשינה זה והניח כליו בר"ה וכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור:

מחלפה שיטתיה דריש לקיש. ורמי דידיה אדידיה:

תמן. לקמן פליגי בה אם עמדה ואכלה מפירות הצבורין בר"ה וקאמר ר"ל בשם ר' הושעיה דחייבת הואיל ועמדה ואכלה ולאו אורחה הוא והכא אמר הכין דמפרש מתני' דקתני ברשות הרבים פטור אאכלה פירות קאי ומתני' סתמא קתני ולא מחלק בין עמדה למהלכת:

אמרי. התם משום דר' הושעיה קאמר אבל הכא בשם עצמו וס"ל דעמדה נמי אורחה הוא:

מילתיה דריש לקיש אמר. לאו אדלעיל קאי אלא מילתא באנפי נפשה היא דאיתמר משמיה דר"ל דאמר בשתי פרות ברשות הרבים אחת רבוצה ואחת מהלכת ובעטה מהלכת ברבוצ' פטור משום דשינתה שלא היה לה לרבוץ ברשות הרבים וכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור:

ור' יוחנן אמר חייב. דיכולה מימר נהי דאית לך רשות לסגויי עלי לבעוטי בי לית לך רשותא:

ולא סוף דבר שבעטה המהלכת ברבוצה. או הרבוצה בה דפשיטא שהיא חייבת אלא אפי' בעטה מהלכת במהלכת שאף ע"פ שיש לשניהם רשות להלך לבעוט אין להם רשות:

א"ר אמי לא אמר ריש לקיש וכו'. כלומר דאף ר"ל מודה בזה דלא אמר אלא מהלכת ברבוצה פטורה ומשום דשינתה אבל באינך לא וקמ"ל דמהלכת שבעטה במהלכת נמי מודה ר"ל דהאי מילתא לא שמעינן מדיוקיה דר"ל ואגב קאמר ר' אמי נמי רבוצה במהלכת. תני ר' הושעיה. בכולהו פטור כדמסיק טעמיה דקסבר אין קרן בר"ה כלומר דאין שייך לומר שינת' זו בזו מחמת הרביצ' או ההילוך דלכל דבר יש לכל א' וא' רשות בר"ה להלוך ולרבוץ וכל היזק שבא ברשות הרבים מכח זה אין שום חיוב קרן בה. והיותר נכון לגרוס אין זה קרן ברה"ר:

עמדה ואכלה מפירות הצבורין ברה"ר. שייך בה חיובא דשן דאע"ג דקי"ל דשן ברה"ר פטור וקרן הוא דחייבת דשן קל ברה"ר מקרן דשדה אחר בעינן מ"מ לאו בכל גווני פטור שן ברה"ר דקסבר טעמא דפטר בה רחמנא משום דאורחה להלך ברשות הרבים והילכך דוקא אם הלכה ואכלה אבל עמדה ואכלה לאו אורחה הוא ובזה לא קיל שן מקרן ברשות הרבים וכדמסיק:

מה היקלו בשן. אלא במה הוא דפטור בשן:

בשאכלה מהלכת בין העומדת. וכלומר אפי' אכלה דבר העומד כגון פירות הצבורין ברשות הרבים אם אכלה כשהיתה היא מהלכת פטורה ובזה חומר בקרן מבשן שאם בעטה מהלכת את העומדת חייב ובשן פטור אבל עמדה ואכלה גם בשן חייב:

אילפיי אמר וכו'. אילפיי נמי כרב ס"ל לגבי שן דעמדה ואכלה חייבת אבל בקרן פליג עליה דרב. דאיהו קאמר חומר בקרן שבעטה מהלכת בין העומדת וס"ל דאע"ג דשינתה זו ועמדה או רבצה בר"ה וזו שהלכה בעטה בה אפ"ה חייבת דלבעוטי לית לה רשות וכר' יוחנן ואילפ' ס"ל דלא אמרינן חומר בקרן במהלכת אלא בשבעט' מהלכת את המהלכת דלשניהן רשות להלך ולא לבעוט אבל בעטה מהלכת את העומדת ס"ל דפטורה משום דשינתה דלא היה לה לעמוד וכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור וכר"ל: