פלפולא חריפתא על עבודה זרה · סעיף 84

ליקח יין נסך. פירוש סתם יינן ואל תתמה שהרי גם במשנה לא דקדקו בכך כמו שכתב רבינו בפרק בתרא אמתניתין די"נ אוסר בכ"ש:

לא הוי טעמא משום דאין יודע וכו'. עיין בפרק בתרא גבי ההיא רביתא דאשתכח ביני דני דצ"ע.

וקי"ל לפי האמת. כלומר לאפוקי גי' רש"י גבי נגע בלולבא:

ואילו מדדו בקנה וכו' אסור בשתיה. וקשיא לי דא"כ לרבנן דמסיק רבינו כותייהו דמדדו ביד נמי ימכר לדידהו כי ליכא כוונה כלל דנגע בחמרא בהדי דקנחית מדיקלא אמאי אסור בשתיה דמ"ש ממדדו בקנה דימכר ונגע בלוליבא בהדי דקנחי' מותר בשתיה וצריך לומר דאע"ג דחמיר כוונת מגע וכו' מהיכא דליכא כוונה כלל לא משום כך מוכרח לומר דהיכא דליכא כוונה כלל להקל בו ושצריך שיהא קיל מכוונת מגע ולא אמרינן אלא להחמיר שכשמצאנו ליכא כוונה כלל דקיל לא מפני זה מקילין גם בכוונת מגע דהא חמיר:

אין יכול לבא לידי ניסוך כלל. ולכן אין לחלק בין כוונת מגע וכו' לשלא כוונה כלל:

או ימכרנו אותו עובד כוכבים וכו'. כך כתבו התוספות:

כנגיעת מדידה ועוד. כלומר ויותר מזה לפי שנגיעתן וכו':

אפי' כרבנן. וכן לקמן במתניתין דמדדו בקנה מסיק הלכה כרבנן:

משום שנאמר שומר פתאים ה'. בפ"ק דיבמות פרשתי הטעם בעה"י:

ומ"מ ראיה ברורה אין לנו להתירו וכו'. משמע דקאי גם אמגע עובד כוכבים ביין שלנו ומשום כך לא אשתמיטו בשום דוכתא לחלק בזה"ז וכן לא הזכיר החילוק דבזה"ז בסוף פירקין בכללא דמלתא וכן מוכח בהדיא בקצור דאתרוייהו קאי ועיין בפרק דלקמן גבי ההיא רביתא דאשתכח ביני דני: