חסידים לא נאמר אלא ענוים. ולבשורת הגאולה פשיטא דתולה אותם בחשובים וגדולים יותר משא"כ בחזון דאף לחסידיך וכל שכן לענויך כמו שכתבו התוס' ונראה לי דר' פנחס בן יאיר ס"ל דבשורת הגאולה הואיל ומפי הנביא היא כמו שאמר יען משח ה' אותי לבשר אם כן לחסידיך לא צריך לומר לפי שכבר נאמר אז דברת בחזון לחסידיך ואם כן על ידי החזון גלוי להם בעצמם ואינם צריכים לבשורה על ידי נביא אחר ונמצא דבשורת הגאולה שעל ידי הנביא לענוים לאו משום דענוים עדיפי אלא דחסידים לא צריכי להכי דהם בעצמם חוזי חזון וכן הדעת מכרעת דחזון עדיפא בעצמה כי מה הוה לאדם בעמלו בזה העולם למעלה יתירה וגדולה מכל כי אם לחזות בנועם ה' ולשמוע בקול דברו להיות חוזה חזון:
קריאה במקור
פלפולא חריפתא על עבודה זרה · סעיף 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בהמה על מנת לשחוט. לפירוש רש"י דלא מיירי לעיל גבי רב הונא זבן ההוא פרה לעובד כוכבים כו' אלא בפרה דוקא ניחא ולפיר"ת מיירי בעגלים וסיחיים ובתוס' כתב בהפך והוא טעות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a78a9d3b7e8cfa714f5d9822f75247f6185c315cb1026e51462d44f374e30b19