והאמר רב יהודה אמר רב כל מקום שאסרו וכו' פי' רש"י ואע"ג דרב אמורא הוה מקשה מיניה דרבן של בני גולה וכו'. אין להקשות דהא אמרינן בעלמא רב תנא הוא ופליג ולפי דעת קצת גדולים הוזכר בברייתא לפעמים בשם רבי אבא, דעם כל זה גדולי האמוראים כשמואל ור' יוחנן לא היו מחשיבים אותו תנא ופליגי עליה. וגם אי אותיבו עלייהו ממשנה או ברייתא לא בעו לשנויי אנא דאמרי כרב דתנא הוא וכמ"ש התוס' פ"ק דכתובות דף ח'. ומשו"ה קאמר רש"י דאמורא הוא כלומר לדעת ר' יוחנן ושמואל ודכותייהו ואתי עלה דרבן של בני גולה הוא:
קריאה במקור
פתח עינים על ביצה · דף 9a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תנאי היא וכו' פירש"י יש מפרשים דלרב קא פריך וכו' בשיטה מקובצת הן לו הובא דעת יש מפרשים בשלימות ואתי שפיר קושית רש"י ודוק היטב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Petach Einayim, Jerusalem 1959
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e962d495f2bec7cc96428b351043c713b2c081c48c87a201e3aca5d96c49b750