משנה
האומר: 'איני עובר לפני התיבה בצבועין' – בבגדים צבועים אלא רק בבגדים לבנים, - אף בלבנים לא יעבור – אין נותנים לו לעבור לפני התיבה אף בבגדים לבנים; האומר: 'בסנדל איני עובר – לפני התיבה' – אלא רק יחף, - אף יחף לא יעבור – מפני שחושדים באומרים כך שהם נוהגים מנהג בני הכיתות הפורשים מן הכלל (האיסיים והמינים), שהקפידו על כגון אלה (במקורות ארץ ישראליים מאוחרים יותר מצאנו שאין נכנסים לבית הכנסת בנעליים).
העושה תפילתו – בית התפילה של ראש או של יד, עגולה – שעשאה כמין קמיע, - סכנה – הרי הוא מסכן את עצמו, שאין התפילין משמרות אותו, ואין (בכתבי היד של המשנה: 'שאין') בה מצוה – מפני שאינו מקיים את מצוות תפילין, לפי שתפילין צריכות להיות מרובעות (סגולת התפילין כמשמרות את האדם מופיעה בבבלי ברכות כג,א: "כי הווה אזלינן בתריה דרבי יוחנן, כי הווה בעי למיעל לבית הכיסא, כי הווה נקיט תפילין - לא הווה יהיב לן, אמר: הואיל ושרונהו רבנן, ננטרן" (מכיוון שהתירון חכמים, ישמרוני מהסכנה)).
נתנה – את בית התפילה של ראש, על מצחו, או – שנתן את בית התפילה של יד, על פס ידו – כף ידו, - הרי זו דרך המינות – דרכם של כיתות המינים, שפירשו כפשוטם את המקראות המצווים על הנחת תפילין, שיש להניחן על כף היד ועל המצח, שלא כדעת החכמים שדרשו, שיש להניחן בגובה היד על הזרוע ובראש כנגד העיניים ("מינים" הוא כינוי לכופרים וגם לנוצרים הראשונים).
ציפה – את בית התפילה של ראש או של יד, זהב, ונתנה על בית יד אונקלי שלו – או שנתן את בית התפילה של יד על שרוול חלוקו ולא על בשר הזרוע (אונקלי הוא יריעת בד ששימשה כשרוולים לכיסוי הידיים, והשתמשו בה כתוספת לחלוק), - הרי זו דרך החיצונין – מי שאינם נוהגים כדרך החכמים.
• • •
האומר: 'איני עובר לפני התיבה בצבועין' – בבגדים צבועים אלא רק בבגדים לבנים, - אף בלבנים לא יעבור – אין נותנים לו לעבור לפני התיבה אף בבגדים לבנים; האומר: 'בסנדל איני עובר – לפני התיבה' – אלא רק יחף, - אף יחף לא יעבור – מפני שחושדים באומרים כך שהם נוהגים מנהג בני הכיתות הפורשים מן הכלל (האיסיים והמינים), שהקפידו על כגון אלה (במקורות ארץ ישראליים מאוחרים יותר מצאנו שאין נכנסים לבית הכנסת בנעליים).
העושה תפילתו – בית התפילה של ראש או של יד, עגולה – שעשאה כמין קמיע, - סכנה – הרי הוא מסכן את עצמו, שאין התפילין משמרות אותו, ואין (בכתבי היד של המשנה: 'שאין') בה מצוה – מפני שאינו מקיים את מצוות תפילין, לפי שתפילין צריכות להיות מרובעות (סגולת התפילין כמשמרות את האדם מופיעה בבבלי ברכות כג,א: "כי הווה אזלינן בתריה דרבי יוחנן, כי הווה בעי למיעל לבית הכיסא, כי הווה נקיט תפילין - לא הווה יהיב לן, אמר: הואיל ושרונהו רבנן, ננטרן" (מכיוון שהתירון חכמים, ישמרוני מהסכנה)).
נתנה – את בית התפילה של ראש, על מצחו, או – שנתן את בית התפילה של יד, על פס ידו – כף ידו, - הרי זו דרך המינות – דרכם של כיתות המינים, שפירשו כפשוטם את המקראות המצווים על הנחת תפילין, שיש להניחן על כף היד ועל המצח, שלא כדעת החכמים שדרשו, שיש להניחן בגובה היד על הזרוע ובראש כנגד העיניים ("מינים" הוא כינוי לכופרים וגם לנוצרים הראשונים).
ציפה – את בית התפילה של ראש או של יד, זהב, ונתנה על בית יד אונקלי שלו – או שנתן את בית התפילה של יד על שרוול חלוקו ולא על בשר הזרוע (אונקלי הוא יריעת בד ששימשה כשרוולים לכיסוי הידיים, והשתמשו בה כתוספת לחלוק), - הרי זו דרך החיצונין – מי שאינם נוהגים כדרך החכמים.
• • •