אמר ר' אחא בר' חנינא גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של ר"מ כמותו וכו'. יש להבין דהול"ל דגלוי וידוע לחכמים שאין בדורו של ר"מ כמותו ואמאי לא קבעו הלכה כמותו:
ואפשר במאי דאמרינן בסמוך אלו ואלו דברי אלהים חיים. ופשר דבר כתבו המפרשים דמ"ש אלו ואלו דברי אלהים חיים אין פירושו דשניהם אמת אלא להיות דאין האור ניכר אלא מתוך החשך נמצא דהסברא המנגדת תועיל להבין הטב הסברא האמיתית בעצם ומצד זה קרי בה נמי דברי אלהים חיים ולעולם דסברא אחת אמת והסברא האחרת אינה אמת. ויש שכתבו דמהסברא המנגדת ומטעמה ממנה נקח להשכיל בנותן טעם לדין אחר אף כי בפרט זה הדין להפך שיש חילוק בין הנושאים ונמצא דאלו ואלו דברי אלהים חיים כי יסודות וטעמי שתי הסברות אמת רק שבחילוף הנושאים ישתנה הדין. ועד אחרן כתבו חכמי צרפת דהקב"ה הראה למשה רבינו ע"ה מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים אינו טהור והכל אמת מזוקק שבעתים והדבר הוא מסור לחכמי הדור. ועמ"ש בעניותנו בס' הקטן ראש דוד פ' לך לך דף י"ד:
אמור מעתה לפי הפירוש הראשון דליכא אלא סברא אחת אמיתית והמנגדת אינה אמת מקשה בעצם דכיון דגלוי וידוע לפני הקב"ה שאין בדורו של ר"מ כמותו וא"כ דבריו אמת וצדק ודברי החולקים עליו אינם אמת א"כ למה ה' לא עשה ונתן בלב חכמי דורו שיקבעו הלכה כמותו להעמיד התורה כי כל החולק על ר"מ אין בפיהו נכונה ח"ו ועל כן תפוג תורה והיינו דקאמר מפני מה לא קבעו הלכה כמותו שמן השמים יעשו אופן שיקבעו הלכה כמותו לכבוד התורה. וגם רבנן דהוו פליגי בהדי ר"מ אינהו נמי ידעי שאינם בערך חכמת ר"מ ואם פירוש אלו ואלו דברי אלהים חיים היינו שסברא אחת אמת והאחרת אינה אמת אמאי מאן דפליגי עליה לא קבעו הלכה כמותו וביטלו דעתם וא"כ מאי דקאמר מפני מה לא קבעו הלכה כמותו הוא שאלה כוללת כלפי שמיא וכלפי רבנן. ומשני מפני שלא עמדו חביריו וכו' כלומר עתה יצאתי להשכילך בינה תשובת שאלתך ומתוכה אתה תשמע וידעת פירוש אלו ואלו דברי אלהים חיים דהעיקר הוא שהכל אמת כאשר לימדונו רבני צרפת ומר"מ עצמו תבין זה שהיה מראה פנים לכל הסברות והיה נותן טעם מיושב והגון לזה ולזה כמו שפירש רש"י ודבר ה' בפיהו אמת כי הכל אמת אלו ואלו דברי אלהים חיים. וחביריו לא קבעו הלכה כמותו שלא ירדו לסוף דעתו. וה' לא עשה אופן שתהיה הלכה כמותו כגון לתת בלב החכמים שיקבעו הלכה כמותו או שר"מ יגלה סוף דעתו משום דדא ודא אחת היא יציב וקשוט והכל אמת. והנה גם לדברי רבני צרפת דהכל אמת והדבר מסור לחכמי הדור. ודאי בסברת החולק אף שלא נקבעה הלכה כמותו מ"מ ממנה נקח גם בדור ההוא להבין דין אחר על דרך פירוש השני הנז'. ולזה אייתי סמוך לזה תנא לא ר"מ שמו וכו' שהיה מאיר עיני חכמים בהלכה שמטענותיו אנהירנהו לעיינין לענין אחר וק"ל:
ואפשר במאי דאמרינן בסמוך אלו ואלו דברי אלהים חיים. ופשר דבר כתבו המפרשים דמ"ש אלו ואלו דברי אלהים חיים אין פירושו דשניהם אמת אלא להיות דאין האור ניכר אלא מתוך החשך נמצא דהסברא המנגדת תועיל להבין הטב הסברא האמיתית בעצם ומצד זה קרי בה נמי דברי אלהים חיים ולעולם דסברא אחת אמת והסברא האחרת אינה אמת. ויש שכתבו דמהסברא המנגדת ומטעמה ממנה נקח להשכיל בנותן טעם לדין אחר אף כי בפרט זה הדין להפך שיש חילוק בין הנושאים ונמצא דאלו ואלו דברי אלהים חיים כי יסודות וטעמי שתי הסברות אמת רק שבחילוף הנושאים ישתנה הדין. ועד אחרן כתבו חכמי צרפת דהקב"ה הראה למשה רבינו ע"ה מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים אינו טהור והכל אמת מזוקק שבעתים והדבר הוא מסור לחכמי הדור. ועמ"ש בעניותנו בס' הקטן ראש דוד פ' לך לך דף י"ד:
אמור מעתה לפי הפירוש הראשון דליכא אלא סברא אחת אמיתית והמנגדת אינה אמת מקשה בעצם דכיון דגלוי וידוע לפני הקב"ה שאין בדורו של ר"מ כמותו וא"כ דבריו אמת וצדק ודברי החולקים עליו אינם אמת א"כ למה ה' לא עשה ונתן בלב חכמי דורו שיקבעו הלכה כמותו להעמיד התורה כי כל החולק על ר"מ אין בפיהו נכונה ח"ו ועל כן תפוג תורה והיינו דקאמר מפני מה לא קבעו הלכה כמותו שמן השמים יעשו אופן שיקבעו הלכה כמותו לכבוד התורה. וגם רבנן דהוו פליגי בהדי ר"מ אינהו נמי ידעי שאינם בערך חכמת ר"מ ואם פירוש אלו ואלו דברי אלהים חיים היינו שסברא אחת אמת והאחרת אינה אמת אמאי מאן דפליגי עליה לא קבעו הלכה כמותו וביטלו דעתם וא"כ מאי דקאמר מפני מה לא קבעו הלכה כמותו הוא שאלה כוללת כלפי שמיא וכלפי רבנן. ומשני מפני שלא עמדו חביריו וכו' כלומר עתה יצאתי להשכילך בינה תשובת שאלתך ומתוכה אתה תשמע וידעת פירוש אלו ואלו דברי אלהים חיים דהעיקר הוא שהכל אמת כאשר לימדונו רבני צרפת ומר"מ עצמו תבין זה שהיה מראה פנים לכל הסברות והיה נותן טעם מיושב והגון לזה ולזה כמו שפירש רש"י ודבר ה' בפיהו אמת כי הכל אמת אלו ואלו דברי אלהים חיים. וחביריו לא קבעו הלכה כמותו שלא ירדו לסוף דעתו. וה' לא עשה אופן שתהיה הלכה כמותו כגון לתת בלב החכמים שיקבעו הלכה כמותו או שר"מ יגלה סוף דעתו משום דדא ודא אחת היא יציב וקשוט והכל אמת. והנה גם לדברי רבני צרפת דהכל אמת והדבר מסור לחכמי הדור. ודאי בסברת החולק אף שלא נקבעה הלכה כמותו מ"מ ממנה נקח גם בדור ההוא להבין דין אחר על דרך פירוש השני הנז'. ולזה אייתי סמוך לזה תנא לא ר"מ שמו וכו' שהיה מאיר עיני חכמים בהלכה שמטענותיו אנהירנהו לעיינין לענין אחר וק"ל: