רבי סימון בשם ר' יוחנן שהוא מותר בתשמיש המטה. לפי פשטות השמועה אשבת קאי דאי ארגל הא על ציון המתני' קאמר דקתני הרגלים מפסיקין ואם הרגל מפסיק מאי קמ"ל הלא בטלה ממנו האבילות ואם אשבת קאמר שפיר נמי הא דקאמר קם ר' ירמיה עם ר' יודה וכו' כלומר דהוה קשיא ליה היאך מתיר תשמיש המטה בשבת שבתוך השבעה והא קיי"ל דבר שבצנעה נוהג. והשיב ר' יעקב דבאמת קושטא דמילתא לאו הכין הוא אלא כדשמעינן ממילתיה דריב"ל וכו' שהוא אסור ברגל בתשמיש המטה והיינו בזמן שאין הרגל מפסיק האבלות שלא נהג אבלות קודם הרגל ואין שאר מנהג אבלות נוהג בו ואפ"ה דבר שבצנעה נוהג בו וא"כ אף בשבת כך ואסור בתשמיש המטה. והאי דהתיבון הרי הרגל וכו' פירכא אחריתא הוא דאמאי לא אמרינן דין שבת כדין הרגל בשלא נהג אבלות מקודם הרגל ואינו עולה לו לימי שבעה וא"כ בשבת נמי נימא הכי ומשני ר' בא וכו' כדפרישית בפנים ובזה הסוגיא עולה יפה ובספר המלחמות להרמב"ן ז"ל בשלהי מכלתין ראיתי שהביא לזה ופירש להא דר' סימון בשם ר' יוחנן שהוא מותר בתשמיש המטה כלומר ברגל אבל לא בשבת וכו' ע"ש ולפירושו לא שייך זה על ציון המתני' רגלים מפסיקין וכו' כדלעיל:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מועד קטן · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 59c03f2d56a9c6eb9800fa7dbe99b3d640cad9db0cdec1db19b91f609135e647