רש"י ד"ה למי חטאת. לקדש בו מ"ח כו'. והרע"ב הוסיף ביאור דהיינו לתת בתוכו מים של א"פ. משמע דר"ל מים המקודשים בא"פ. אבל באמת תרי מילי נינהו. ולשניהון ר"ל לקידוש ולהזאה בעינן כלי שלם כדאיתא בפ"ה דפרה מ"ה:
קריאה במקור
רש"ש על נדה · דף 49a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה שונין. הלכה למ"מ. ובשבת פי' התנאים שונין בברייתא. וכן פי' בחגיגה (כה) ושם הוא מוכרח דאינו אלא מעלה דרבנן ע"ש בט"א:
תד"ה ואב"א. ודר"נ נמי ליתא מקמי רבא דהוא בתראה. וכ"כ הרא"ש. ותימה דהא בהדיא פסק הש"ס שם בב"ב והלכתא כר"נ א"ש בכולהו. וכ"כ הרא"ש בעצמו לקמן (והוא מדברי הרי"ף) הא דאר"נ א"ש בודקין למיאונין וקי"ל הלכתא היא כו'. ולפמש"כ התוס' בכתובות (נד) ובשבת (כד ב) בד"ה ולית. מיושבת התמיה:
תד"ה כשר. לפי שהקילו לטמאותו כו'. כצ"ל:
תד"ה אלא. שולי המחצים כו'. כצ"ל בלא ו':
שם בא"ד וחכ"א כלי חרס שטהר כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7c1ee84012b8f919f25ad010d217fb96b1d0340b5b0143e443bb357712f15f31