תד"ה אפילו. מיהו בפ' א"ד משמע כו' גבי יבמתו בזיז מינה. כצ"ל:
קריאה במקור
רש"ש על נדה · דף 15b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה חבר. בפ"ק דחולין כו' ולא מייתי מהך דחבר כו'. תמיהני דלא מיבעיא דלא הויא תיובתא מהנך דהכא אלא אדרבה סייעתא. דהא הכא דהוי ספק להתירא ואפ"ה מוציא מידי ודאי חזקת איסור. וכן התם נאמר ג"כ דספק נשחטה כראוי בלא פגימת הסכין יוציא מידי חזקת איסור ודאי ואפי' אם גם עצם היה ספק פוגם וכש"כ דעצם ודאי פוגם:
תד"ה בשפחתו. משמע דשפחה מטמאה בלידה. לפמש"כ לקמן בד"ה ובא דיל"פ דשל גבירתה היה לא מוכח מכאן מידי:
שם בא"ד וכ"מ בפר"א דמילה כו' ובת"כ תניא נמי כו'. תימה מדוע לא הביאו ממשנה דכריתות (דף ז ב) "וכן שפחה שהפילה מביאה קרבן ונאכל". והגמרא דשם שהביאו לקמן. וביבמות שם מביאים באמת מהמשנה הזאת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7c1ee84012b8f919f25ad010d217fb96b1d0340b5b0143e443bb357712f15f31