גמרא (ברה"ע) ודם דרך רחם כו'. ופרש"י בג' ימי הקושי כו'. וק"ל דא"כ היינו רישא ממש ומאי קס"ד דרבינא. אבל לפי שיטת הרמב"ם והרמב"ן שהבאתי לעיל (לו) דדם לידה גופה מיקרי דם קושי אפי' ילדה בלא קישוי. יל"פ ודם דרך רחם בשעת יציאת הולד דרך דופן ואשמעינן דגם בזה ר"ש מטהר. ולרב יוסף לא משמע ליה רבותא בזה לר"ש:
קריאה במקור
רש"ש על נדה · דף 41b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה לטומאת ערב. מפני שנגע במקור ונוגע בה. משמע שכן הוא ודאי שדרך יציאתו נוגע בה. ודלא כהנו"ב בחלק יו"ד סי' נ"ב שמשוה לה לספק שמא לא נגע בה מבחוץ ומגע בה"ס לא מטמא:
רש"י ד"ה טומאת בה"ס. לקמן כו'. הוא (בריש דף מג) וע"ש בתוס':
רש"י ד"ה בועלה. כדכתיב אשר תצא ממנו ש"ז. האי קרא כתיב בפ' אמור (כב). ובפ' מצורע (טו) כי תצא כו' ואותו הביאה הגמרא לקמן (מג) וכן ממנו נדרש בת"כ:
רש"י ד"ה מכלל. דהא דרבא. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7c1ee84012b8f919f25ad010d217fb96b1d0340b5b0143e443bb357712f15f31