גמרא למה לי קרא סברא בעלמא הוא. כתובות (כב) ב"ק (מו ב):
קריאה במקור
רש"ש על נדה · דף 25a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם איתיביה רבא לר"נ אלא אמרו סי' ולד כו'. נראה דכוון להא דאיתא בבכורות (כ) בברייתא שאמר זה ר' יהושע ומקשה שפיר מדידיה אדידיה:
רש"י ד"ה הכא לחומרא. וגבי בכור אדם כו' לא איכפת לן כו'. כצ"ל:
תד"ה סימן. ול"ד לטינוף דלקמן כו'. (בדף כט) ע"ש ובפרש"י:
תד"ה גבי. ואע"ג דקולא הוא כו'. עיין קושיית מהרש"א. ול"נ דשפיר דקו התו'. דהרי ר' יהושע פריך שם מזה לרי"ש דאמר עז בת שנתה ודאי לכהן וכן כולן. הלא אמרו כו'. ואם שפיר היה פוטר מיהא מנתינה לכהן. ה"ל לחשבו גם הוא:
תד"ה עור. ומפרש במדרש כו'. עי' ציון הגרי"פ. ונמצא ג"כ קודם לו בב"ר פי"ד ע"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7c1ee84012b8f919f25ad010d217fb96b1d0340b5b0143e443bb357712f15f31