ג. תוס' ד"ה והטוב והמטיב. וז"ל וא"ת אמאי פותחת בברוך והלא סמוכה לחברתה היא וי"ל דנתקנה בפני עצמה בשביל הרוגי ביתר עכ"ל. דברי התוס' צ"ע, דהרי נתבאר (באות א') דלשיטת התוס' דין ברכה הסמוכה לחברתה תלוי רק בסמיכות זמן האמירה, וא"כ מ"מ קשה אמאי אין ברכת הטוב והמטיב ברכה הסמוכה לחברתה, דנהי דהתקינו אותה בשביל הרוגי ביתר והוי קיום הודאה בפ"ע אך מ"מ נאמרת בתכיפות לברכהמ"ז, וא"כ הויא ברכה הסמוכה לחברתה. וצ"ל דתוס' ר"ל דניתן לומר ברכת הטוב והמטיב כברכה בפני עצמה אלא דלכתחילה תיקנוה סמוך לברכהמ"ז, ומכיון דביסודה הויא ברכה הנאמרת בפ"ע משו"ה אינה ברכה הסמוכה לחברתה25)ועיין לעיל בשיעורים ענין ברכת הטוב והמטיב אות ב' דאי ברכת הטוב והמטיב ברכה בפ"ע היא ואינה חלק מברכהמ"ז יתכן שאינו חייב לברך אותה במקום שאכל כמו שאר הברכות דברכהמ"ז ואזי יתכן שאינו צריך להסמיכה לברכהמ"ז והויא ברכה בפ"ע, ומשו"ה פותחת בברוך, וכדנתבאר בכוונת התוס'..
אמנם לפי שיטת הרמב"ן (הנ"ל באות א') מיושבת היטב קושיית התוס', די"ל דאע"פ שברכת הטוב והמטיב נאמרת תיכף אחרי ברכת בונה ירושלים לא הויא ברכה הסמוכה לחברתה משום שהם ב' ענינים וקיומים שונים, דברכת הטוב והמטיב נתקנה כהודאה בפני עצמה על הרוגי ביתר ואינה מצטרפת לקיום ברכת המזון. והנה נתבאר (לעיל בענין ברכת הטוב והמטיב) דמ"ד הטוב והמטיב דאורייתא ס"ל דהויא חלק מברכת המזון עצמה, דהיינו דרבנן תיקנו ברכת הטוב והמטיב כחלק מקיום מצות ברכת המזון מה"ת. ולפי"ז לשיטת הרמב"ן י"ל דאה"נ דברכת הטוב והמטיב הויא ברכה הסמוכה לחברתה דמהווה קיום אחד עם שאר הברכות ומשו"ה אינה פותחת בברוך26)וכן מבואר מתוס' דף מט. ד"ה מאן, וברשב"א שם ד"ה והא. ועיין ברש"י דף מט. ד"ה ומ"ד אינה צריכה וכו' קסבר דאורייתא היא וז"ל ומברכת הארץ היא כדאמר לעיל אשר נתן לך זה הטוב והמטיב והויא לה ברכה הסמוכה לחברתה. ומיהו פותח בה בברוך לפי שפתיחתה היא חתימתה שכולה הודאה אחת היא וכו' ודומה לברכת הפירות והמצות עכ"ל. ומבואר דלמ"ד ברכת הטוב והמטיב דאורייתא הו"ל ברכה הסמוכה לחברתה. משא"כ למ"ד דרבנן לא הויא ברכה הסמוכה לחברתה וכדכתב שם רש"י בד"ה מ"ד צריכה מלכות קסבר דרבנן עיי"ש.. ואילו למ"ד לאו דאורייתא ברכת הטוב והמטיב נתקנה כברכה בפני עצמה על הרוגי ביתר ואינה חלק מעצם הקיום דברכהמ"ז, אלא ברכת הודאה בפ"ע היא שתיקנו לאומרה אחרי ברכהמ"ז. ולפיכך פותחת היא בברוך ואינה נחשבת לברכה הסמוכה לחברתה27)וכן משמע מלשון הרשב"א דף מו: ד"ה תדע דהטוב והמטיב לאו דאורייתא וכו' וז"ל כלומר ואלו היתה דאורייתא כשאר ברכות היתה סמוכה לחברתה ולא היתה פותחת בברוך אבל היתה חותמת, אבל השתא דליתא אלא מדרבנן ונתקנה על הרוגי ביתר הרי היא כאילו עומדת בפני עצמה ולפיכך פותחת בברוך עכ"ל. ועיין בתוס' דף מט. ד"ה מאן דאמר..
גמ'. וז"ל ואמר רב נחמן בר יצחק תדע דהטוב והמטיב לאו דאורייתא שהרי עוקרין אותה בבית האבל עכ"ל. ונראה לפרש דאם ברכת הטוב והמטיב לאו דאורייתא זאת אומרת שהיא ברכת הודאה בפני עצמה על שמועות טובות שתקנו להוסיפה אחרי ברכת המזון, ולכן אין לאומרה בבית האבל דהוי תרתי דסתרי לברכת דיין האמת. משא"כ אי הויא ברכה דאורייתא דהיינו דהויא חלק מעצם קיום דברכת המזון שפיר נאמרת אף בבית האבל.