תוספות רי"ד על יבמות · דף 42b

א' בתולות וא' בעולות כו' ואמרי' הי ניהו בתולות והי ניהו בעולות הי ניהו ארוסות והי ניהו נשואות אר"י ה"ק א' בתולות וא' בעולות שנתארמלו או שנתגרשו בין מן האירוסין בין מן הנשואין:

ר"א לא על לבי מדרשא אשכחא לר' אסי א"ל מאי אמור האידנא בבה"מ א"ל הכי אר"י הל' כר' יהודה דאמר הנשואות יתארסו והארוסות ינשאו ולא גזרי' ארוסה אטו נשואה, מכלל דיחידאה פליג עלי' דת"ק דאמר לא ינשאו ולא יתארסו א' ארוסות וא' נשואות, אין והתניא הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה או שהי' כעס בבית חמיה או שהי' בעלה זקן או חולה או שהיתה חולה או שהי' בעלה חבוש בב"ה או שהיתה עקרה או זקנה או קטנה או איילנות או שאינה ראויה לילד כולן צריכות להמתין ג"ח דברי ר"מ ור"י מתיר לארס ולינשא מיד אלמא מאן ת"ק דמתני' ר"מ, א"ל ר"א חזר בו ר"י א"ר יוסף אי הדר בי' ממתניתא דכרמא הדר בי' דתניא אר"י בנו של ר"י בן ברוקא שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה שכולם צריכים להמתין ג"ח בין הארוסות בין הנשואות בין הראויות לילד בין שאין ראויות לילד, והל' כר"מ חדא דהא ר"י דפסק הל' כר"י הדר בי' למיפסק הל' כר"מ, ותו דאמרי' בריש אע"פ בהלכות ואלו מלאכות רמ"א כל הפוחת לבתולה מ"ר ולאלמנה מ"ק ה"ז בע"ז אחוותי' נסיבה לר' אירכס כתובתה אתא לקמי' דר"מ א"ל מהו לשהויי' א"ל הכי אמר ר"י א"ש נו דברי ר"מ אבל ח"א משהא אדם את אשתו ב' או ג' שנים בלא כתובה א"ל אביי והא אר"נ א"ש הל' כר"מ בגזרותיו א"ל אי הכי זיל כתוב לה ובהל' ואלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה מייתינן הך מתניתא דלעיל, פלוגתא דר"מ ור"י הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה יאמרי' עלה אר"נ א"ש הל' כר"מ בגזרותיו:

מסתמיך ואזיל ר"א אכתפי' דר' נחום שמעי' מינקט ואזל ושאל הל' מיני' מחלוקת ואח"כ סתם מאי א"ל הל' כסתם. מחלוקת במתני' וסתם בברייתא מאי א"ל וכי ר' לא שנאה ר"ח מניין לו: