בימי ר' בקשו להתיר נתינים א"ל ר' חלקנו נתיר חלק מזבח מי יתיר, פי' אע"ג דדוד גזר עליהם האמרי' אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חברו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין דוד לא גזר עליהם אלא שיהיו עבדים לישראל אע"פ שאין בה"מ, ואם רוצים ישראל לשחררן מותרים הן שלא גזר דוד שלא ישחררם אלא שיהי' עבדים ואסור להתחתן בם כמו שאסור להתחתן בעבדים, וכמו שיש היתר לעבדים בשחרור כן י"ל היתר ע"י שחרור ורוצו ב"ד שבאותו דור לשחררן ומתוך כך יהי' מותרים ומנעין ר' מפני שיש חלק למזבח בעבודתן ואין בידנו כח לשחרר חלק מזבח כ"א חלק העדה:
קריאה במקור
תוספות רי"ד על יבמות · דף 79b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מתניתין אר"י שמעתי שהסריס חולץ וחולצים לאשתו ואין לי לפרש אר"ע אני אפרש סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו שהי"ל שע"ה וסריס חמה לא חולץ ולא חולצין לאשתו שלא הי"ל שע"ה ר"א אומר לא כי אלא סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו שיש לו רפואה וסריס אדם לא חולץ ולא חולצין לאשתו שאין לו רפואה העיד ריב"ב על בן מגיפת שהי' בירושלם סריס אדם וייבמו את אשתו לקיים דברי ר"ע, פי' סריס אדם שנסתרס אחר שנולד וסריס חמה ממעי אמו, ומקשה מכדי שמעינא לי', לר"ע דאמר ח"ל וח"כ לאו בני חליצה ויבום הוא ומסיק ר"י האי תנא דלא דר"ע הוא דאמר מח"ל דשאר הוי ממזר מח"ל גרידא לא הוי ממזר:
תניא פצ"ד וכ"ש וסריס אדם והזקן או חולצין או מיבמין כיצד מתו ולהן אחים ולהם נשים ועמדה אחים ועשו מאמר בנשותיהן ונתנו גט או חלצו מה שעשו עשו ואם בעלו קנו, פי' דאתי עשה ודחי ל"ת ואסור לקיימם, פי' בביאה שני' שכבר נתקיימה המצוה בביאה ראשונה משום שנאמר לא יבא פצ"ד וגו':
ה"ד סריס חמה אר"י ב"י א"ר כל שלא ראה שעה א' בכשרותו, מנא ידעי' אמר אביי כל המטיל מים ואינו עושה כיפה, פי' כל שיש לו בגופו סימני סריס חמה בידוע שלא הי"ל שע"ה מעולם ונקט לך חד מסימנא וה"ה לשאר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tosafot Rid, Jerusalem 1931
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7c42b07ebeb1d49412d8bbe4c2ab98399c03c408133994f003b70fb6ceaa640e