אלמנה לכ"ג גו"ח לכ"ה הכניסה לו עבדי מלוג ועבדי צאן ברזל. עבדי מלוג לא יאכלו בתרומה, עבדי צאן ברזל יאכלו. ואלו הן ע"מ אם מתו מתו לה ואם הותירו לה. אע"פ שהוא חייב במזונותיהן לא יאכלו בתרומה. ואלו הן עצ"ב אם מתו מתו לו ואם הותירו הותירו לו הואיל והוא חייב באחריותן הרי אלו יאכלו, בת ישראל שנשאת לכהן והכניסה לו בין ע"מ ובין עצ"ב ה"א יאכלו ובת כהן שנשאת לישראל והכניסה לו בין ע"מ ובין עצ"ב ה"א לא יאכלו. פי' עצ"ב הם אותן שכתבתם בכתובה וקבלן עליו הבעל בשומא ובאחריות. וע"מ הם אותם שלא הכניסה לו בכתובה והגוף הוא שלה ואין לבעל עלי' אלא פירות. וע"מ כיון שהגוף היא לאשה אם מתו לה. ואם הותירו לה. ואעפ"י שהבעל חייב במזונותיהן מפני שנעשית חללה בבעילת זנות. גם כעבדי' אין אוכלים. ועצ"ב דהגוף לבעל ואם מתו לו ואם הותירו לו הם אוכלים ובת ישראל שנשאת לישראל כמו שהיא אוכלת גם עבדי' נמי אוכלים, ובת כהן שנשאת לישראל כמו שהיא אינה אוכלת גם עבדי' אינם אוכלים.
קריאה במקור
תוספות רי"ד על יבמות · דף 66a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומקשה וע"מ אמאי לא יאכלו בתרומה ליהוי כקנינו שקנה קנין דתניא מנין לכהן שנשא אשה וקנה עבדים שיאכלו בתרומה שנאמר וכהן כי יקנה נפש קנין כספו פי' קנין כספו יתירא הוא ולרבות קנינו שקנה קנין כגון אשתו שקנתה עבדים מנ"מ שלה ועבדיו נמי שקנו עבדי'. וא"ת מה שקנה עבד קנה רבו וקנינו היכי משכחת לה, כגון שנתנו לו נכסים במתנה ע"מ שאין לרבו רשות בהן ונהי דהיא לא אכלה מפני שהיא זכה עבעדי' יאכלו מחמת שהן כספו קנינו וקניינו של כהן, ופריך רבינא כל קנין שאוכל מאכיל וכל קנין שאינו אוכל אינו מאכיל.
ור"א מדאורייתא מיכל אכלי ורבנן הוא דגזרי בהו כדי שתאמר אני איני אוכלת' עבדי אינן אוכלין זונה היא אצלו, הלכך אתי לאפוקי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tosafot Rid, Jerusalem 1931
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7c42b07ebeb1d49412d8bbe4c2ab98399c03c408133994f003b70fb6ceaa640e