רשב״א על ברכות · דף 63a

ת"ר מנין שאין עונין אמן במקדש שנאמר קומו (ו)ברכו את ה' אלהיכם מן העולם עד העולם (נחמיה ט, ה) ואומר (שם) ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה, יכול כל הברכות כולן תהא להן תהלה אחת, ת"ל ומרומם על כל ברכה ותהלה. על כל ברכה וברכה תן לו תהלה. וכתב הראב"ד ז"ל הני מילי דוקא לתפלה, אבל לשאר ברכות לא היו המברכים מאריכין ולא העונין, שהרי מצינו בעזרא עצמו כשברך על התורה ענו אחריו כדכתיב (שם ח, ו) ויברך עזרא את ה' הגדול ויענו כל העם אמן [אמן] במועל ידיהם. ברוך ה' לעולם אמן ואמן (תהלים פט, נג).

סליק פרק הרואה ושלימה מסכתא בד"ח לב"א [בריך דיהב חילא לעבדיה בר אמתיה] ברוך הנותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה
נשלם זה הספר חידושי דהרשב"א דמסכת ברכות ברביעי בשבת בי"ג בכסליו שנת חמשת אלפים וקס"ד לבריאת עולם על ידי שלחיה בכ"ר יהודה מקנדיאה נ'ב'ת'ו'י'א' [=נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ (תהלים כה, יג)], וכתבתיו הנה בפדוואה למורי היקר כמ"ר אברהם הרופא י"ל יצ"ו בכה"ח ר' יהודה הרופא נ'ב'ת'ו'י'א', השם יזכיהו לקיים מה שכתוב בתוכו ויקיים עליו מקרא דכתיב (ישעיה נט, כא) לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך, ולהיות מן הנכתבין לחיים בירושלם ובמהרה בימינו יבוא הגואל ויבנה בניין בית אריאל ואז יגל יהודה וישראל בעגלא ובזמן קריב אמן ואמן סלה ועד, חזק הכותב ואמיץ הקורא בו אמן סלה ועד.