המלוה לחבירו אסור לדור בחצירו שלא מדעתו אפי' לא קיימא לאגרא אבל מדעתו אין איסור לעשות טובת הנאה הלוה למלוה אלא דברים שלא עשה בלא הלואה (והיינו לתי' שני מתוס' אכן לתי' הראשון דבר שיש לו אוושא וקול כגון לדור בביתו אסור אפי' אם השאילו בלא הלואה): ד"ה אבל:
קריאה במקור
פסקי תוספות על בבא מציעא · פירוש 209
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ceea9aeced04a90aa10dc680136d696c964e6f198ed50b2272ede26985ac77a5