שכח ולא בירך שחיטתו פסולה וכן כתב הרמב"ם ז"ל פ"ד מהל' שחיטה ה"ד דנשים ועבדים אם היו מומחין שוחטין: שמא יקלקלו בשחיטתן. בגמרא דף יב: דייק שמא קלקלו לא קתני אלא שמא יקלקלו זאת אומרת אין מוסרין להן חולין לכתחלה. פירש רש"י אפילו אחרים רואים אותם וקשה דמוכולן ששחטו שמעינן דוקא בדיעבד. ופירש ר"ת דאין מוסרין להן חולין אפילו להשליכו לכלבים דילמא אתי למיכל משחיטתם שיטעו לומר כשירה היא מתוך שמוסרין להן לשחוט כדפטרינן לקמן (חולין דף פו.) שחיטתן מכסוי דילמא אתי למימר שחיטה מעליא הוא:
קריאה במקור
פסקי הרא"ש על חולין · פרק 1 · הלכה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 34d74b0a9844fd9d5ac62957260756f2b3807de7a079d6c371e4483080ef1167