קריאה במקור

פסקי הרא"ש על חולין · פרק 3 · הלכה 67

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מתני' ובדגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת. ר' יהודה אומר שני קשקשים וסנפיר אחד אלו הן קשקשים הקבועים בו. סנפירין שהוא פורח בהם. ובתוספתא קובע לו מקום כשאין לו אלא קשקשת אחת. דקתני וכמה קשקשים יהיו לו. אחת תחת זנבו ואחת תחת לחייו ואחת תחת סנפיר שלו. רבי יהודה אומר וכו' ואו או קאמר ת"ק. ובתורת כהנים תניא אין לי אלא המרבה בקשקשים ובסנפירין כגון כטפא זו. מנין שאין לו אלאל סנפיר וקשקש אחת ת"ל קשקשת:
2
גמ' רבי יהודה אומר וכו' ת"ר אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן כגון הסולתנין והאפין הרי זה מותר יש לו עכשיו ועתיד להשירן בשעה שעולה מן הים כגון אקונס ואפונס כספתיאס ואכספתיאס הרי זה מותר. וכל שיש לו קשקשים יש לו סנפיר. ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 34d74b0a9844fd9d5ac62957260756f2b3807de7a079d6c371e4483080ef1167