גמ' אמר רב חסדא המזיק מתנות כהונה או שאכלן פטור מ"ט משום דכתיב וזה דמשמע דווקא שהן בעין אבל אם אבדו אין לכהן דין עליו. ואי בעית אימא משום דהוה ליה ממון שאין לו תובעין ונפקא מינה בין הלין לישני. דללישנא קמא אפילו לצאת ידי שמים לא מיחייב דרחמנא פטריה. וללישנא בתרא מיחייב. אלא שאין הכהנים יכולין להוציא ממנו בדין. דמצי למימר לכל כהן התובעו לא בעינא למיתב לך אלא לאחר. וכן ברייתא דלקמן דריש רבי יהודה בן בתירא וזה למעוטי חזה ושוק שאינו דין מסייע ללישנא בתרא. הלכך הלכה כלישנא בתרא לחומרא:
קריאה במקור
פסקי הרא"ש על חולין · פרק 9 · הלכה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 34d74b0a9844fd9d5ac62957260756f2b3807de7a079d6c371e4483080ef1167