אמר ר' יוחנן פתוראה לעיל מינאי הוה קאי בר נפחא ובעי מינאי דינרא קורדיניתא לשעורי ביה טריפתא ובעאי למיקם מן קדמוי ולא שבקני. אמר בני שב בני שב שאין בעלי אומניות רשאין לעמוד לפני תלמיד חכם בזמן שעוסקים במלאכתן. פירש רש"י העוסקין במלאכת אחרים. וליישב לשון רשאין פירש כן. ומיהו אפילו עסוק במלאכתו נמי לא מיחייב. כדאמרינן פרק קמא דקדושין דף לג. מה הידור שאין בו חסרון כיס אף קימה שאין בה חסרון כיס וה"ר יעקב בר שמשון היה מיישב לשון רשאין אף בעוסק במלאכתו. ופירש אין חייב כדתנן פרק המקדיש (ערכין דף כח:) שור זה עולה אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשור זה להעלותו עולה אע"פ שאין רשאי. פירוש אע"פ שאינו חייב כדמתרגמינן שמות כב לא תהיה לו כנושה לא תהי ליה כרשיא וכן בפרק קמא דקדושין דף לג: אין אדם רשאי לעמוד בפני רבו אלא שחרית וערבית שלא יהא כבודו מרובה משל המקום. לא קאמר שיהא אסור אלא שאינו חייב:
קריאה במקור
פסקי הרא"ש על חולין · פרק 3 · הלכה 43
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 34d74b0a9844fd9d5ac62957260756f2b3807de7a079d6c371e4483080ef1167