קריאה במקור

פסקי הרא"ש על חולין · פרק 3 · הלכה 8

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ותיפוק ליה משום חשדא דתניא דן את הדין זיכה את החייב חייב את הזכאי טימא וטיהר אסר והתיר וכן העדים שהעידו כולן רשאין ליקח. אבל אמרו חכמים הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו. הני מילי מידי דמזדבן בשומא. אבל הכא מתקלא מוכח כי הא דרבא שרא טריפתא וזבין מינה. אמרה ליה בת רב חסדא אבא שרא בוכרא ולא זבן מיניה. אמר לה ה"מ בוכרא דבשומא מזדבן. הכא מתקלא מוכח. מאי איכא למימר משום אומצא מעלייתא. כל יומא נמי אומצא מעלייתא משדרן לי:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 34d74b0a9844fd9d5ac62957260756f2b3807de7a079d6c371e4483080ef1167