קריאה במקור

פסקי הרא"ש על חולין · פרק 1 · הלכה 14

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ואמר רב יהודה אמר שמואל הטבח צריך שיבדוק בסימנין לאחר שחיטה אם נשחטו רובן אבל אין צריך לבדוק אם נעקרו הסימנין ממקומן או נקבו. דסמכינן בהא ארובא כמו שאר שמנה עשרה טריפות. ואם בשעת שחיטה ראה הסימנים שחוטין לפניו שוב אין צריך לבדוק. לא בדק מאי. א"ר אלעזר בן אנטיגנוס משום רבי אלעזר בר ינאי טריפה. במתניתא תנא נבלה ומטמא במשא. דאמר רב כהנא בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה. נשחטה הרי היא בחזקת היתר עד שיודע לך במה נטרפה. פירוש שכל זמן שהיא בחייה הרי היא אסורה משום אבר מן החי ומשום שאין זבוחה. ואינה ניתרת אלא בשחיטה כשירה ובסכין שאין בה פגימה. הילכך אם לא נתברר לנו שנשחטה שחיטה כשירה הרי היא בחזקת איסור שאינה זבוחה וכמתה מאיליה ומטמא במשא כנבילה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 34d74b0a9844fd9d5ac62957260756f2b3807de7a079d6c371e4483080ef1167