וכן נמי אם יש מכה בדופן והסירכא במקום המכה ובחוצה לה בכולהו אזלינן בתר רובא כי היכי דאזלינן בכל איסורין בתר רובא. ואע"ג דלא דמי כולי האי דבכ"מ הרוב והמיעוט מכחישין זה את זה הילכך שבקינן מיעוטא ואזלינן בתר רובא. אבל הכא אפשר להיות שניהם האונא והאומא והמשקה שיצא משניהם נסתבך יחד ונעשית סירכא אחת ובין וכן ריאה הסרוכה לחזה ולדופן אף אם יועיל הדופן לסתום הרוב הסרוך לו מ"מ כל זמן שלא נסתם המיעוט הסרוך מחזה טריפה. מ"מ כתב שעשה מעשה והלך אחר הרוב והכשיר. והראב"ד ז"ל כתב דכי היכי שתלינן במכת דופן ה"נ בדוכתא אחריתא היכא דאיכא מכה והריאה סרוכה לה כשירה. והרמב"ם ז"ל כתב דוקא בדופן אבל לא במקום אחר. וכן מסתבר דדוקא בדופן שהוא רחב וליחתו מרובה נקלטת הריאה אליו אבל בשאר איברים לא:
קריאה במקור
פסקי הרא"ש על חולין · פרק 3 · הלכה 25
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 34d74b0a9844fd9d5ac62957260756f2b3807de7a079d6c371e4483080ef1167