גמ' איתפלגון. פליגי בה רנב"י ור"ש אליבא דחכמים:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 13 · הלכה 9 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וחרנה. ואחרינא אמר:
יליף לה משוורים תמים שחבלו זה בזה. דתנן בפ"ג דב"ק שמשלמין במותר חצי נזק שמה שהזיקו זה את זה בשוה מנכין ואח"כ גובה הניזוק ביותר המותר א"כ ה"נ אינו משלם אלא מנה הנותר:
ה"ג יליף ליה מרבנין דאדמון. וה"פ מלישנא דרבנין דמתני' יליף ליה דקאמרי זה גובה וזה גובה:
ה"ג ואידך רבנן דאדמון מודיי וכו'. וה"פ ומ"ד יוציא מנה וכו' לא קשיא מתני' דלעולם מודו רבנן דמתני' דיוציא מנה כנגד מנה והא דלא קאמרי הכי הואיל ותני אדמון חלו הייתי חייב לך וכו' דמשמע שהשני גובה והראשון אינו גובה קאמרי חכמים זה גובה וזה גובה אבל באמת לאו דוקא גבייה ממש קאמרי אלא יוציא מנה כנגד מנה והמותר ישלם:
מחל של מאתים במנה. כלומר ואיכא בינייהו אם זה ששטר חובו מאתים מחל חובו לזה ששט"ח מנה שא"ל סתם חובי מחול לך וזה של מנה לא אמר כלום:
מ"ד יוציא מנה כנגד מנה. אינו צריך זה של מאתים לשלם לזה של מנה כלום שכבר נשתלם זה של מנה ולא מחל לו זה של מאתים אלא המנה היתירה:
ומ"ד זה גובה וכו'. חייב לשלם לזה המנה שזה של מאתים מחל חובו ועדיין נשאר חייב לזה של מנה חובו שהרי עדיין לא נשתלם זה של מנה:
ושל מנה לא כתב. בשטר אלא תביעה בע"פ בעדים יש לו עליו:
מ"ד יוציא מנה וכו'. בעל מאתיים אינו גובה ממשעבדי אלא מנה שכבר יצא מנה של שכנגדו:
אותו שכתב גובה. ממשעבדי מאתים:
ואותו שלא כתב אינו גובה. כלום ממשעבדי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 37dd55b311324ec215df917c08723ad307789e6af1bd914c88d34274f8b18372